השלט איתו צעדתי ביום הראשון בצעדה הראשונה של מטה החטופים לירושלים. שלט זה בו יושבים שני ילדים מאחורי סורג, שעון החול לצידם ומראה מאחוריהם כשכל תמונות החטופים נמצאת מול הצופה מראה את הקושי הרב בילדים החטופים. כאמא לשלושה ילדים אינני יכולה להבין איך בכלל אפשר לעמוד מול מצב הוא שכזה ואיך זה שלא כל האמהות במדינה על הרגליים האחוריות בתמיכה פרונטלית להשבתם.